מריה קוסוויי
 | |
| מריה קוסוויי, דיוקן עצמי 1878 | |
| לידה |
11 ביוני 1760 פירנצה, הדוכסות הגדולה של טוסקנה  |
|---|---|
| פטירה |
5 בינואר 1838 (בגיל 77) לודי, איטליה |
| שם לידה |
Maria Luisa Caterina Cecilia Hadfield |
| מקום קבורה |
כנסיית סנטה מריה דלה גרציה |
| בן או בת זוג |
ריצ'רד קוסוויי |
  | |
מריה קוסוויי (באנגלית: Maria Cosway ; 11 ביוני 1760 – 5 בינואר 1838) הייתה אמנית ומחנכת איטלקית-אנגלית. היא עבדה באנגליה, בצרפת ובהמשך באיטליה, טיפחה מעגל גדול של חברים ולקוחות.
היא הציגה באקדמיה המלכותית לאמנויות, וציירה את הדיוקן הראשון של נפוליאון שהוזמן באנגליה. קוסוויי הייתה מארחת חברתית מפורסמת יחד עם בעלה, הצייר ריצ'רד קוסוויי. היא ניהלה מערכת יחסים רומנטית קצרה עם המדינאי האמריקני האלמן תומאס ג'פרסון בשנת 1786, בפריז.[1]
קוסווי הקימה בית ספר לבנות בפריז, אותו ניהלה בין השנים 1803 ל־1809. זמן קצר לאחר סגירתו הקימה מנזר קתולי ובית ספר לבנות בלודי, צפון איטליה, אותו ניהלה עד מותה.
ילדות באיטליה
[עריכת קוד מקור | עריכה]היא נולדה בשנת 1760 בפירנצה, איטליה לצ'ארלס הדפילד, אך היא סיפרה שהיא ילידת שרובסברי, אנגליה, ואמא איטלקייה. אביה היה בעל פונדק מצליח בליבורנו, שם התעשר מאוד. [2] בני הזוג הדפילד הפעילו שלושה פונדקים בטוסקנה, בהם נהגו לשהות האריסטוקרטים הבריטים שיצאו ל"טיול הגדול". [3] היא הייתה אחת משמונה ילדים, מריה הפגינה כישרון אמנותי בגיל צעיר במהלך החינוך שלה במנזר רומי-קתולי. היא נשארה קתולית אדוקה כל חייה.
ארבעה מילדי הדפילד נהרגו על ידי אחות חולה נפש, שנתפסה לאחר ששמעו אותה מדברת על הריגת מריה. האחות טענה כי קורבנותיה הצעירים יישלחו לגן עדן לאחר שהרגה אותם. היא נדונה למאסר עולם. מריה, אחיה ריצ'רד וג'ורג', ואחותה הצעירה שארלוט ניצלו. [4]
לאחר מותו של אביה, מריה הביעה רצון להפוך לנזירה. שלוש שנים לאחר מכן היא ואמה נסעו לאנגליה. הם התיישבו בלונדון בשנת 1779.
אחיה של מריה, ג'ורג' הדפילד, הפך לאדריכל ועיצב את בית ארלינגטון בווירג'יניה. מאוחר יותר היה בבעלותו של רוברט א. לי, ממפקדי הקונפדרציה במהלך מלחמת האזרחים האמריקאית. [5]
ראשית הקריירה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בהיותה עדיין בפירנצה, מריה הדפילד למדה אמנות אצל ויולטה סרוטי ויוהאן זופני. בשנים 1773 - 1778 העתיקה ציורים בגלריה אופיצי. על עבודתה היא נבחרה לאקדמיה בפירנצה בשנת 1778. היא גם נסעה לרומא, שם למדה אמנות אצל פומפו באטוני. היא למדה אצל אנטון רפאל מנגס, הנרי פוסלי וג'וזף רייט מדרבי.
שתי אמניות, אנג'ליקה קאופמן ומרי מוזר, היו בין החברים המקוריים באקדמיה המלכותית לאמנויות בלונדון בשנת 1768. אנגליקה קאופמן עזרה למריה הדפילד להשתתף בתערוכות באקדמיה. בשנת 1781 היא הציגה לראשונה, שלוש עבודות, והמשיכה להציג בהצלחה סצינות מיתולוגיות.
נישואין והצלחה חברתית
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב־18 בינואר 1781 התחתנה מריה הדפילד עם אמן אחר, צייר הדיוקנאות ריצ'רד קוסוויי, במה שנחשב כנישואי נוחות. הוא היה מבוגר ממנה בעשרים שנה, והיה לא נאמן כלפיה. נימוסיה האיטלקיים היו נראו מוזרים, ובעלה השאיר את מריה מבודדת עד ששלטה היטב בשפה האנגלית. בעלה גם אסר על אשתו לצייר, אולי מחשש לרכילות שהקיפה ציירות. הדיוקן העצמי שלה עם הזרועות המקופלות, נתפס כתגובה למגבלת עבודתה. זרועותיה המקופלות מסמלות חוסר היכולת שלה להתאמן. [11] אולם, עם הזמן הוא הבין את הכישרון של אשתו ועזר לה לפתח אותו.
יותר מ -30 מיצירותיה הוצגו באקדמיה המלכותית לאמנות משנת 1781 עד 1801. עד מהרה היא שיפרה את המוניטין שלה כאמנית, במיוחד כאשר הוצגה דיוקנה של הדוכסית מדבונשייר. בשנת 1784 עברו הם עברו לבית שומברג, במרכז לונדון, ופיתחו סלון אופנתי לחברה הלונדונית. ריצ'רד היה הצייר הראשי של הנסיך מוויילס, ומריה שימשה כמארחת אמנים, חברי חצר המלוכה כולל הנסיך, ופוליטיקאים. היא ידעה לדבר בכמה שפות ובשל מסעותיה באיטליה ובצרפת וצברה מעגל חברים בינלאומי. אלה כללו את אנג'ליקה שווילר צ'רץ ואת האמן ג'ון טרומבול. מריה קוסווי ארגנה לאורחים שלה קונצרטים ורסיטלים. לריצ'רד ומריה נולדה ילדה אחת, לואיזה פאולינה אנג'ליקה. מריה נסעה לעיתים קרובות ליבשת. כששהתה בליון, צרפת, עלתה לרגל לקבר הקדוש של מרים בלורטו. זה היה כדי למלא נדר שהעניקה לאחר שילדה ילד חי. בזמן שנסעה ביבשת נפטרה בתה הצעירה לואיזה.
בצרפת
[עריכת קוד מקור | עריכה]מריה קוסוויי טיפחה קשרים בינלאומיים בעולם האמנות. כששלחה חריטה של הציור האלגורי שלה "השעות" לחברה הצייר הצרפתי ז'אק-לואי דייוויד, שהתפעל מהציור. מריה קוסוויי התפרסמה היטב ברחבי צרפת והיו לה לקוחות מכל רחבי היבשת קוסוויי גילתה גם עניין בפוליטיקה הצרפתית. בשנת 1797, היא התגוררה ברחוב אוקספורד בלונדון, והזמינה את האמן פרנצ'סקו קוסיה ליצור את מה שהיה אמור להיות הדיוקן הראשון של נפוליאון שנראה באנגליה. ייתכן שקוסוויי הייתה האדם הראשון בבריטניה שראה את פניו של נפוליאון. בהמשך הדיוקן שלה הפך לעדות המוקדמת ביותר של הערצה בריטית לנפוליאון. מאוחר יותר הציור נרכש על ידי סר ג'ון סואן (א') ומוצג בחדר ארוחת הבוקר של מוזיאון סר ג'ון סואן.
בעודה מתגוררת בפריז בין 1801 ל־1803, העתיקה קוסוויי את ציורי המאסטרים הישנים מהלובר לפרסום כתחריטים באנגליה. לאחר מות בתה בזמן ששהתה בצרפת, היא לא סיימה את הפרויקט. מריה קוסווי פגשה את נפוליאון בעת שהעתיקה את "נפוליאון חוצה את האלפים" שצויר על ידי חברה הצייר ז'אק-לואי דייוויד. היא התיידדה עם דודו של נפוליאון, הקרדינל ג'וזף פש. במהלך שלום אמיין היא העניקה למבקרים בריטים סיורים באוסף האמנות של הקרדינל. היסטוריון אחד ציין כי התפעלותה מנפוליאון אולי נוצרה בהשראת אהובה באותם ימים, פסקואלה פאולי, גנרל קורסיקני שהיה בלונדון, והיה מקורב לנפוליאון בונפרטה.
עם תומאס ג'פרסון
[עריכת קוד מקור | עריכה]בפריז, באוגוסט 1786, הציג ג'ון טרומבול את מריה קוסוויי בפני תומאס ג'פרסון, אז אלמן בגיל 43, שכיהן כשגריר אמריקני בצרפת. מריה הייתה בת 27. [6] ג'פרסון התחמק מארוחת ערב המתוכננת שלו ובמקום זאת בילה את הערב עם מריה בפאלה רויאל. קוסוויי וג'פרסון חלקו עניין באמנות ובארכיטקטורה. יחד הם ביקרו בתערוכות ברחבי העיר והסביבה. [7] במהלך שישה שבועות, ג'פרסון פיתח קשר רומנטי למריה קוסוויי, ובילה איתה כל יום. [8]
בהתעקשותו של בעלה, מריה חזרה ללונדון. מכתב האהבה "דיאלוג של הראש מול הלב" של ג'פרסון בן 4,000 המילים, נכתב בין התאריכים 12–13 באוקטובר 1786. [9] המכתב מתאר את ראשו משוחח עם ליבו - מאבק בין המעשי לרומנטי. יש שטוענים כי ג'פרסון היה לא שלם בזיקתו הרומנטית בשלב זה בחייו. אשתו, מרתה ג'פרסון נפטרה ארבע שנים לפני כן. ובאותה העת, נודע לו על מותה של בתו הצעירה לוסי, ושתי בנותיו האחרות לא היו איתו. [10] עם זאת נראה כי קוסוויי החלה לפתח רגשות חזקים יותר לג'פרסון, אך כשחזרה לפריז לפגוש אותו שוב, היא מצאה אותו מרוחק יותר.
קתולית אדוקה שלא רצתה להביא ילדים לעולם. יש היסטוריונים שמאמינים ששום דבר לא התפתח מעבר להתכתבות ביניהם. מכיוון שג'פרסון היה דיסקרטי מאוד, איש אינו יודע בוודאות את היקף הקשר ביניהם. ג'פרסון הפסיק בסופו של דבר לכתוב אליה, אבל היא יצרה איתו קשר מחדש וההתכתבויות המחודשות שלהם נמשכה עד מותו. ההתכתבויות ביניהם שרדה. לפני שג'פרסון עזב את פריז, הוא כתב לה, "אני נוסע לאמריקה ואת נוסעת לאיטליה. אחד מאיתנו הולך בדרך הלא נכונה, כי הדרך הפעם תהיה שגויה ותוביל אותנו רחוק יותר זה מזה." קוסוויי הציגה את ג'פרסון בפני חברתה אנג'ליקה שווילר צ'רץ, גיסתו של יריבו אלכסנדר המילטון. צ'רץ' המשיכה בהתכתבויות עם ג'פרסון וגם עם קוסוויי בהמשך החיים. ההתכתבויות איתם מצויה בארכיון אוניברסיטת וירג'יניה. [11]
קוסוויי וג'פרסון החזיקו שניהם בתמונות של השני - הוא החזיק בהדפס של דיוקנה שצייר בעלה של מריה. ואילו ג'ון טרומבול הוזמן על ידי מריה לצייר דיוקן של ג'פרסון. הציור היה מאוחר יותר בבעלות ממשלת איטליה. בחגיגות 200 השנה לארצות הברית, העניקה ממשלת איטליה את הציור לממשל האמריקני. הציור תלוי עכשיו בבית הלבן.
חיים מאוחרים
[עריכת קוד מקור | עריכה]קוסוויי נסעה עם אחיה ג'ורג' הדפילד לאיטליה, שם התגוררה בצפון במשך שלוש שנים ואז חזרה לאנגליה לאחר מותה של בתה בגיל 10, כשהיא מתרכזת בציור, והשלימה כמה תמונות דתיות לקפלות.
למרות המלחמה של נפוליאון עם אנגליה, היא נסעה לצרפת. בפריז שכנע אותה ג'וזף פש להקים מכללה לנשים צעירות, אותה ניהלה משנת 1803 עד 1809.
הדוכס מלודי הזמין אותה לאיטליה להקים מנזר ובית ספר קתולי לבנות בלודי (ליד מילאנו). היא ניהלה את בית הספר לבנות בצפון איטליה עד מותה בשנת 1838.
בשנת 1821 חזרה קוסוויי לזמן קצר לאנגליה כדי לטפל בבעלה לפני מותו. בעזרת סר ג'ון סואן, היא מכרה מכירה פומבית של אוסף האמנות הגדול של ריצ'רד, והשתמשה בכספים לתמיכה בבית הספר והמנזר.
במכתב לג'פרסון, התאבלה מרתה קוסוויי על אובדן של חברים ותיקים הדדיים בעקבות מותה של אנג'ליקה שווילר צ'רץ.
מריה קוסוויי נפטרה בשנת 1838 בבית הספר שלה בלודי.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מריה קוסוויי, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
מריה קוסוויי, באתר Discogs (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Thomas Jefferson, Maria Hadfield Cosway, Jefferson in Love: The Love Letters Between Thomas Jefferson & Maria Cosway, Rowman & Littlefield, 1999, ISBN 978-0-945612-56-8. (באנגלית)
- ^ How England first saw Bonaparte: a painting by Francesco Cossia commissioned by Maria Cosway in 1797 was the first true portrait of Napoleon to be seen in England. It was acquired by Sir John Soane, who, as Xavier F. Salomon and Christopher Woodward explain, juxtaposed it with a miniature by Isabey in a graphic comparison of the youthful hero with the tyrannical dicatator. - Free Online Library, www.thefreelibrary.com
- ^ "Maria Cosway, née Hatfield (1760–1838)", web.archive.org, 2007-09-29
- ^ Louis Alexander Fagan, Cosway Maria Cecilia Louisa, Dictionary of National Biography, 1885-1900 Volume 12
- ^ Jefferson's Monticello: Engraving of Maria Cosway, web.archive.org, 2007-07-13
- ^ AmericanHeritage.com / JEFFERSON’S PARIS, web.archive.org, 2007-09-29
- ^ "Jefferson, Thomas"
- ^ Mailing Address: 11 North 4th Street St Louis, MO 63102 Phone:655-1600 Contact Us, Thomas Jefferson Biography - Gateway Arch National Park (U.S. National Park Service), www.nps.gov (באנגלית)
- ^ "Head and Heart Letter", www.pbs.org
- ^ Thomas Jefferson Online: Archives, Interview Transcripts, www.pbs.org
- ^ "Muse and Confidante: Angelica Schuyler Church", small.library.virginia.edu